תגיות: פאודה, אלאדין, משחקי הכס גל גדות, טריילרים חדשים, פסטיבל הסרטים חיפה, אוסקר 2019


ביקורת: אושן 8

הצוות של "אושן 8" לא כולל 8 אנשים. הוא כולל, תלוי מתי מתחילים לספור, או יותר או פחות מהמספר המצוין בשם הסרט, אבל אף פעם לא 8. חוסר הסנכרון בין השם לתוכן הסרט הוא מאפיין די טוב לבעיות שמלוות את הסרט: קטנות, כאלה שיש תחושה שהיה אפשר לתקן די בקלות אבל בסופו של דבר לא כאלה שמפריעות לסרט להיות סרט מהנה. ו-"אושן 7 עד 11, תלוי איך אתם סופרים" הוא בהחלט סרט מהנה. מדובר בסרט האושן הכיפי ביותר מאז "אושן 11", וזה שהכי אשמח לצפות בו בשנית בהזדמנות. הוא כל כך כיפי שהמוטיבציה של הדמויות לעשות את השוד שבמהלכו היא בערך "בוא נעשה את זה כי זה יהיה כיף!", וזה מטומטם לחלוטין ומוטיבציה מאוד חלשה לדמויות הראשיות שלך – אבל, כאמור, באמת מאוד כיף.


גיבורת הסרט היא דבי אושן, אחותו של דני אושן מסרטי אושן הקודמים שנמצא במצב הקיומי של "מת-עד-שג'ורג'-קלוני-יסכים-לקפוץ-להופעת-אורח", כך מודיעים לנו בתחילת הסרט. הסרט מתחיל בשיחרורה של דבי מהכלא, בסצנה שבכוונה (אני מקווה) מאוד מזכירה את הפתיחה של "אושן 11". ואז לאחר מכן הדבר הראשון שהיא עושה (כלומר, אחרי סבב שופינג כי בנות, נכון??) זה להפר את תנאי השחרור שלה, כמו ב"אושן 11", ונפגשת עם בראד פי-כלומר, עם קייט בלנשט כדי לגייס אותה לבצע שוד מסובך שידרוש כמות גדולה של שותפים כמו ב..נו, ברח לי השם. בכל מקרה, בראד בלנשט מנסה להוריד אותה מהרעיון, וסנדרה קלוני בתגובה מביאה לה נאום משכנע ואז הן הולכות לתכנן שוד מסובך שמצריך את עזרתן של עוד חמישה בחורות מוכשרות  שביחד יוצרות את השביעייה של אושן, שזה, אני מרגיש צורך להדגיש שוב, לא שמונה. בכל מקרה, מכאן והלאה יש סרט שוד, אתם יודעים איך זה. לא, ברצינות, אתם כנראה יודעים איך זה, כי הסרט שוד שיש מכאן והלאה הוא פשוט "אושן 11" שוב פעם פלוס מינוס רבע שעה.


 "אושן 8" הוא כל כך העתק-הדבק של "אושן 11" שברגעים מסוימים אפשר לראות עדיין מדי פעם את הקו שמוחק את השמות של הדמויות הגבריות ושם במקומם שמות של נשים. בהתחלה זה חינני, אחר כך זה עצלני ובסוף זה נהיה תמוה. מילא להעתיק את המבנה הכללי של הסרט. מילא להעתיק חלק מהמוטיבציה של הדמויות הישנות. להעתיק סצנות שלמות, כמעט מילה במילה? אין מה להגיד, יש לתסריטאים של הסרט אומץ מסוים. אבל, נו, אף אחד לא בא לסרט שנקרא "אושן 8" בשביל המקוריות. באים בשביל הסטייל, והדיאלוגים, ותכנון השוד, וביצוע השוד ואם "אושן 8" החליט לשדוד את האלמנטים האלה מ"אושן 11", אז – טוב, זה מקום טוב לשדוד אותם ממנו, כי הם היו מבוצעים נורא טוב ב"אושן 11", והם מבוצעים טוב גם פה, למרות כמה חסרונות.


למשל הדמויות – בניגוד ל"אושן 11"  שהיה מפוצץ בדמויות מגניבות ושונות אחת מהשנייה יש ב"אושן 8" בערך שתי דמויות שווה להתעכב עליהן. נקודות האור הנ"ל הן אן האתאוויי שמדהימה בתפקיד כוכבת הקולנוע דפני קלוגר, והלנה בוהנם קרטר שעושה צעדים קטנים לקראת הקאמבק שמגיע שיהיה לה, כאשר במקום השלישי יש את שרה פולסון שמנסה לעשות הרבה עם המעט מאוד שנתנו לה. כל השאר, וזה כולל גם שחקניות זוכות אוסקר או שניים וגם ראפריות שרוב העולם לא מכיר משחקות בעצם את אותה דמות: אישה מגניבה שיכולה לעשות כל דבר שיתבקש ממנה, בלי קשר לסט היכולות שבגללה הביאו אותה לפה. לדבר גרמנית שוטפת? להבין בקולינריה? להתלבש כמו כוכבת? לפלוט משפטי מחץ שנונים? הנשים הללו יכולות לעשות הכל, מתנהגות אותו הדבר, מדברות באותה הצורה ובעצם, הדבר היחיד שמבדיל בין הדמויות הללו זה בעיקר המראה שלהן.


חוץ מזה, יש גם משהו שמציק בכל הנוגע לעלילה של הסרט. לאו דווקא חורי עלילה כמו תחושה לא מציאותית שמרחפת מעליו: דברים מסוימים מתרחשים בקלות מדי, הדמויות מדברות על זה שהן הולכות לבצע שוד בכל מקום אפשרי בלי לשקול את האפשרות שמישהו עלול לשמוע שהן מתכננות שוד ואז יתקשר למשטרה לדווח על זה, ובעיות שהיו אמורות להפריע לצוות נפתרות בלי להניד עפעף. זה תורם לתחושת השאננות המגניבה של הסרט, אבל פוגע בתחושת הסכנה – אין בסרט את ההרגשה שהתוכנית יכולה להשתבש ושיש דברים שיכולים לפגוע בגיבורות שלנו, וזה לא עוזר שסנדרה בולוק לא נראית מוטרדת אפילו לרגע אחד במהלך הסרט. כן, גם קלוני ופיט הראו בטחון עצמי ושאננות בסרטי אושן, אבל היו להם מכשולים – דברים שהם רצו שיקרו בצורה אחת אבל אז הם קרו בצורה אחרת, בלת"מים שדפקו את התוכנית המקורית, והיה נראה שבעקבות המאורעות הם לא היו בטוחים האם הם יצליחו או לא. בולוק, לעומת זאת, בטוחה מהרגע הראשון שלא יהיו לה שום בעיות ושום דבר רע לא יקרה ושום דבר לא גורם לה למצמץ. זה נחמד ומגניב אבל מוריד כמעט את כל אלמנט המתח מהסרט.


אבל אפילו אם ניקח את כל התלונות על הסרט ונקצין אותן, זה לא מוריד מהכיף שלו, והרי זה למה שאנחנו כאן. כי "אושן 8" הוא לא סרט שדורש ממך לכבות את המוח בכניסה – הוא יוודא שכיבית אותו. הוא סרט שבא, לוחץ כל כפתור הכיבוי, מוציא את הכבל מהחשמל, רואה שהכל מכובה טוב-טוב, ורק אז ניגש לעבודה שלו. איך לעזאזל התוכנית הגיונית? למה הם לא פשוט עשו ככה ולא אחרת? האם אין משהו טיפ-טיפה סקסיסטי בזה שהצוות של הנשים הולך לשדוד תכשיטים בעוד שהצוות של הגברים הלך לשדוד קזינו? למי אכפת, תראו איזה כיף פה! ובאמת, למרות שיש מעט היגיון או רגש מאחורי כל הסיפור, די כיף עם אושן וחברותיה.


אז למרות שאני מתנגד לרימייקים באופן כללי, ולמרות שהוא לא משתווה לסרט המקורי, ולמרות שאני חשדני בנוגע לז'אנר הזה של "בוא נעשה את אותו הסרט אבל הפעם עם נשים", "אושן 8" מראה שלא כדאי לפסול אותו מראש. עם בחירה טובה של חומר מקור לעשות לו המשך והבנה של מה אנשים שבאים לקולנוע ירצו מסרט שכזה, "אושן 8" מספק את הסחורה שהוא התחייב לספק: שעתיים מהנות בקולנוע.

מדריך גישה לאתר gozlan
(האתר גוזלן לא באוויר)

***