תגיות: פאודה, אלאדין, גל גדות, טריילרים חדשים, פסטיבל הסרטים, פסטיבל ירושלים, אוסקר 2020


טניס, קופים וחזירי-על (וטריילרים אחרים)

כוכב הקופים: המלחמה


תגידו, לא אמור להיות קצת יותר באזז ל"כוכב הקופים: המלחמה"? אחרי שני סרטים שההסכמה היו שהם היו די מוצלחים, הסרט השלישי לא אמור לעורר עניין אצל… מישהו? הבמאי של הסרט הקודם חזר; אנדי סרקיס, השחקן המוביל בעולם בגילום קופים, כאן – ונדמה שלאף אחד לא אכפת מהסרט הזה.


כנראה שזאת תחושת המיחזור. כלומר יש משהו נחמד בכך שהסדרה שומרת על היגיון ומדרדרת את המצב אט-אט ולא "הנה זהו כל בני האדם מתו". אבל תכלס אנחנו צופים בקרב הזה כב במשך שלושה סרטים, הטריילר החדש לא מרגיש אפי ולא מחדש משהו שחשבתי שלא אראה כבר מהרגע שהכריזו על השם של הסרט (אנשים יורים על קופים, קופים יורים על אנשים), אבל וודי הארלסון צועק על קופים שהם "רגשיים מדי" זה נחמד.



סרט אימוג'י


כששמענו בהתחלה על "סרט אימוג'י" חשבנו שזה בדיחה. ואז ראינו את הטיזר הראשון וחשבנו שזה יהיה אסון נוראי. עכשיו יצא הטריילר הראשון ומסתבר שזה לא אסון נוראי ושזה לא בדיחה, זה פשוט "ראלף ההורס".



אוקיי, זה לא רק "ראלף ההורס". זה "ראלף ההורס" ו"סרט לגו" וטיפה "טרולים" וקצת בעצם כל סרט אנימציה שיצא בעשור האחרון.  אני יודע שאין מה לצפות ממקוריות מסרט שמבוסס על אימוג'י, אבל הסרט הזה פשוט מרגיש כמו מיחזור חומרים של כל להיט אנימציה מהשנים האחרונות.


ברמה כזאת שאני מרגיש שראיתי את כל הסרט למרות שהטריילר לא מספיילר יותר מדי. הפרסומת הדחופה לגרון של "קנדי קראש" וההומור קקי של האימוג'י קקי (רגע, אימוג'י הולכים לשירותים? מה הם מוציאים? נתונים? מה לעזאזל קורה בסצנה הזאת, בעצם??) לא עוזרות לטריילר.אולי זה אשמתי – אחרי שסרטי אנימציה שהיו אמורים להיות גרועים כמו "סרט לגו" או "לגו באטמן" הפתיעו אותנו לטובה, ציפיתי כבר שלמרות שזה אמור להיות גרוע זה יהיה בעצם טוב. אולי אם עושים סרט לאימוג'י אז הוא כבר יהיה שווה משהו, כי מישהו שם בא עם קונספט מדליק. אבל לא, הפעם הטוויסט הוא שהסרט שנראה גרוע הוא באמת די גרוע.


קרב המינים



הבמאים של "מיס סאנשיין הקטנה" הם לא במאים עסוקים יותר מדי – בלשון המעטה. רק עכשיו, יותר מעשור אחרי הסרט ההוא הם עושים סוף סוף סרט שלישי.


אפשר להגיד שהם לא בדיוק נחפזים ליצור סרטים, וחבל שכך. "מיס סאנשיין הקטנה" גרר חיקויי אינדי שניסו לעשות מה שהוא עשה ללא הצלחה ו"רובי ספארקס" היא אחת הקומדיות הרומנטיות והמדע בדיוניות הטובות ביותר שהקהל הרחב די התעלם מקיומן. ועכשיו יוצא טריילר לסרט החדש שנשמע שיש בו כל מה שצריך להיות: אמה סטון! סטיב קארל! הומור! פמניזם! הידד!


אבל אז הטריילר הזה לא הצליח לעניין אותי. זה הסגנון צילום המוזר? הדרמטיות-יתר? אולי עייפות כללית מאמה סטון (שככל הנראה אפשר כבר להכריז עליה כמועמדת הראשונה לפרס השחקנית באוסקר של שנה הבאה)? אני לא יודע, אבל משהו בטריילר הזה פשוט לא הצליח להלהיב אותי כמו שחשבתי שילהיב אותי. אבל אני עוד אופטימי – צמד הבמאים עוד לא אכזב אותי עדיין בעשור האחרון.


טירת הזכוכית



"טירת הזכוכית" הוא אחד הסרטים שציפיתי להם לשנה הקרובה. מדובר בפרוייקט החדש שמאחד בין ברי לארסון ודסטין קרטון, הכוכבת והבמאי של "בית זמני"/"טווח קצר 12" – סרט מדהים שמי שלא ראה הפסיד את הפריצה הגדולה של השחקנית. "בית זמני" היה מלא במורכבות וחום אנושי ולכן בלי לדעת כלום על סרטו הבא, ציפיתי לו. ועכשיו, אחרי הטריילר, אני קצת מתחרט.


זה נראה כמו קיטש. זה נראה כמו קיטש רע. זה נראה כמו גרסה לפלפית של "קפטן פנטסטיק", וכמו סרט שגורם להורים בלתי אחראיים ששמים את ילדיהם בסכנת רעב להיראות חמוד וגיחי גיחי. ובכן, הוציאו אותי מרשימת הציפיות של החרא הזה מהר. הסרט מבוסס על אוטוביוגרפיה ולפי הבנתי אין שום ייפוי של ההתעללות וכאן נראה לפתע ש..יש. נותר רק לקוות שזה רק הטריילר שמותיר את הרושם הרע, ושהסרט עצמו יהיה יותר טוב.


Okja


ולקינוח הנה הטריילר המלא הראשון לאוקג'ה ( או אוקג'יה? בכל מקרה – Okja).  הוא נראה מרהיב ויש בו חזירי על וטילדה סווינטון. אין לי שום דבר יותר להגיד חוץ מ"תראו את זה, ואז כבר תראו לי את הסרט הזה"


מדריך גישה לאתרים

***